ליסה אליס נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

החלטה

המבקשת תובעת את המשיבה בבית משפט השלום באשקלון לפיצוי בגין נזקי גוף (פגיעות בעמוד שדרה צווארי, חבלות בחזה, בכתף שמאל ובברך ימין) שנגרמו לה לטענתה בתאונת דרכים מיום 13/01/09.

בד בבד עם הגשת כתב התביעה עתר ב"כ המבקשת למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדי ובתחום הנוירולוגי. במסגרת התיעוד הרפואי שהוגש בבקשה למינוי מומחים, צורפה בדיקת E.M.G שנערכה למבקשת ביום 20/9/10, ע"י ד"ר לאה פרי (נוירולוגית מומחית) בה נקבע כי למבקשתINACTIVE RT C-5-6 RADICULOPATHY (הפרעה בתפקוד עצב במקום הקרוב למקום מוצאו מחוט השדרה).

בית משפט השלום (כב' השופטת ס' כהן) , בהחלטה מיום 6/3/12, דחה את בקשת המבקשת למנות נוירולוג, תוך שהוא מציין כי הממצא הנ"ל אומנם עולה כדי "ראשית ראיה" אך הואיל והמדובר בסוג נזק שנוכח טבעו השלכותיו יכולות לבוא לידי ביטוי בתחום הגבלות התנועה – המטופל ע"י אורטופדים – אין צורך במינוי נוירולוג ומינה את ד"ר משה לוינקופף כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה בלבד.

בגידרה של חוות הדעת נקבעה למבקשת נכות בשיעור 5% בגין הפגיעה בעמוד שדרה צווארי.

עקב ממצאי חוות הדעת שלח ב"כ המבקש שאלות הבהרה למומחה לעניין המשמעויות הנוירולוגיות

הנודעות מממצאי בדיקת ה- E.M.G על המבקשת.

לאור תשובות המומחה לפיהן ממצאי הבדיקה מסבירים את תלונות המבקשת ומצדיקים נכות נוירולוגית בשיעור של 1%, עתר ב"כ המבקש לבית משפט השלום בבקשה למנות מומחה נוירולוגי.

בימ"ש קמא דחה את הבקשה למינוי נוירולוג, תוך שהוא תולה הנמקתו ב"איכות" הפגיעה ובתחום התמחותו של ד"ר לוינקופף: "אשר על כן כאשר המומחה בתחום האורטופדיה קבע, כי השלכותיה של הפגיעה בתחום הנוירולוגי הינן השלכות מינוריות, המצויות בתחום התמחותו (של האורטופד ד"ר לוינקופף- י.א), הנני סבורה, כי די לנו בכך ואין צורך במינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה".

כנגד כך עותר בפני המבקש לרשות לערער.

תמצית טענות ב"כ המבקש הינה, כי עצם קביעותיו ואמירותיו של בימ"ש קמא הן בהחלטת המינוי הפורמאלית והן בהחלטה בבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, כי החומר הרפואי שהוצג בעניינה של המבקשת מבסס "ראשית ראיה" וכי מסקנה זו אף מתאשרת בתשובות המומחה - מצדיקות התערבותה של ערכאת הערעור.

זאת ועוד. אי התייחסות המומחה לפגיעה הנוירולוגית בחוות דעתו (הגם וממצאי בדיקת ה- E.M.G הונחו בפניו) מלמדת כי פגיעתה של המבקשת על מאפייניה הנוירולוגים אינן מצויות בתחום התמחותו של ד"ר לוינקופף. זאת הואיל וקביעת הנכות המאוחרת (1%) נעשתה בדיעבד לאחר שאלות ההבהרה.

מנגד סומכת המשיבה טיעוניה על החלטת בימ"ש קמא.

לשיטתה, מסקנותיו וממצאיו של המומחה התקבלו לאחר בדיקה גופנית מקיפה וממצה של המבקשת והם מעוגנים אף בתלונותיה.

בימ"ש קמא בהחלטה ארוכה ומנומקת כדבעי בחן את חוות הדעת והנמקותיה על רקע התיעוד הרפואי ובהתאם לפרקטיקה הנוהגת (בחינת תוצאות בדיקת E.M.G ע"י אורטופדים).

עוד נטען בהקשר זה כי אין כל חידוש בכך שחלק מהבדיקות הקליניות הנערכות ע"י אורטופדים כוללות בדיקות נוירולוגיות שתכליתן לשלול או לאשר קיפוח עצבי או חסר נוירולוגי, וכך ארע גם במקרה דנא.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה על צרופותיהן ובהחלטת בימ"ש קמא – החלטתי לדון בבקשה כבערעור.

נקודת המוצא של בימ"ש קמא הינה כי החומר הרפואי בעניינה של המבקשת עולה כדי "ראשית ראיה" לנכות נוירולוגית ,ברם השאלה המשפטית הינה האם לאור ממצאי חוות הדעת של ד"ר לוינקופף יש צורך במינוי נוסף כעמדת המבקשת, או שמא די במומחיותו של ד"ר לוינקופף כדי להעריך את נכותה של המבקשת בתחום הנוירולוגי כעמדת המשיבה.

בימ"ש קמא סבר כי פגיעותיה ונזקיה של המבקשת על ההיבטים הנוירולוגים המינוריים שבהם (כדעתו של האורטופד) מצויים בתחום התמחותו של המומחה האורטופדי ואין צורך במינוי מומחה נוירולוגי נוסף, וסייג מסקנתו זו לנסיבות המקרה דנא בלבד.

לטעמי, העדר מחלוקת בדבר קיומה של "ראשית ראיה" בתחום הנוירולוגי והנסיבות בהן קבע המומחה בסופו של דבר קיומה של נכות כאמור מחייבים מינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה. איני רואה עין בעין עם בימ"ש השלום כי אי התייחסות המומחה לנכות הנוירולוגית בא על תיקונו בתשובות ההבהרה.